<h1>תשובות ופסקים לר"י הזקן סימן מ"ג</h1>
<h2>דף צז:</h2>
דין טיפת חלב שנפלה על דפני הקדירה. שיש לאסור כל הקדירה אף שיש ס'. דאימר לא נתפשטה הטיפה בכל הקדירה. והוי ליה חתיכה עצמה נעשית נבילה. ואף בצד האש יש לאסור הכלי. מעשה בא לפני רבי שהיה מבשל בשר בקדירה ונפל בה מעט חלב על דפני הקדירה מבחוץ והיה בתוך הקדירה ששים לבטל החלב. ולא רצה רבי להתיר הקדירה ולא מה שבתוכה. דשמא לא נתפשט החלב בכל דופני הקדירה, [כדי] שיצטרף כל הליחלוחית שבדופני הקדירה לבטל בששים. אלא שמא סביבות אותו מקום שנפל שם נתפשט, ובאותו מקום לא היה ששים כדי לבטל החלב. ונמצא שנעשה איסור כל הליחלוחית שבאותו מקום כדאמרינן חתיכה עצמה נעשית נבילה, וצריך שיהא ששים [באותו קדירה] לבטל אותו מקום בששים, וכיון שאין שם ששים הכל אסור. ואם היה אמת שהיה חלב מתפשט בכל דופני הקדירה, אז היה הכל מותר, מאחר שיש בדופני הקדירה ששים לבטל החלב. אבל נראה לרבי שאין הפיעפוע מתפשט בכל הכלי [מדקאמר] בפרק דם חטאת [צ"ו ע"ב] בעא מיניה בישל במקצת כלי טעון מריקה ושטיפה בכל כלי, אמר רחמנא ואם בכלי נחושת בשלה, ואפילו במקצת כלי. [וקשה] לרבי מאי קבעי וטעמא מאי. וכי לא טעם טוב [אמר] משום דמפעפע. ונראה לרבי שהתלמוד חוזר ממה שאמר למעלה שהפיעפוע מתפשט בכל הכלי. ומכאן נראה שאין החלב מתפשט בכל דפני הקדירה. ויש לפרש שאין התלמוד [חוזר] בו, והכי פירושה, וטעמא מאי אע"פ שבישל מפעפע, מכל מקום אינו מפעפע בכל הכלי לגמרי. ולמה טעון הכלי מריקה ושטיפה. [ומשני] משום דאמר קרא גזירת הכתוב היא, ואם אותו מעט של [חלב הנבלע] [ב]דפני קדירה כנגד האש היה, נראה לרבי שהוא מותר, שהאש שורפו ואינו מניחו לבלוע, מאחר שאין שם אלא מעט. אבל אם נפל שפע גדול לשם אין לומר שהאש שורפו.
